חוה עמרמי לבית קפקה נולדה בווינה, אוסטריה, ביום 7 בפברואר 1919. בהיותה כבת 6 עלתה לארץ-ישראל.
בשנת 1936 הצטרפה לאצ"ל. עם שתי בנות מיחידתה הצטרפה במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט לקבוצת בחורים מאצ"ל שיצאה לכפר סומייל לפגוע בערבים. זכור לה כי ערבי אחד נהרג ושניים נפצעו. אחר כך עסקה בבילוש אחר קצינים יהודים במשטרה שהלשינו על יהודים, וכן בעיקוב אחר קצינים בריטים.
חוה הייתה בין משתתפי קורס הסגנים המרכזי של האצ"ל שנערך בשלהי שנת 1939 במשמר-הירדן בפיקודם של שלמה רוזנר ושל סגנו מרדכי מאיר. משתתפי הקורס וכן ארבעה נוטרים בית"רים שליוו אותם, יחד 38 אנשים, נאסרו על-ידי הבריטים לאחר שהתאמנו בחומרי נפץ, והועמדו לדין. ארבע הנשים שבקבוצה, ובהן חוה, נדונו כל אחת למאסר של שנתיים ימים, שישה מבין צעירי הגברים - לחמש שנות מאסר כל אחד, וכל השאר - לרבות ארבעת הנוטרים הבית"רים - לעשר שנות מאסר כל אחד.
חוה שוחררה מהכלא כעבור שלושה חודשים (וגם יתר ה-38, לא ריצו בכלא את מלוא תקופת המאסר שנגזרה עליהם), אך הוטל עליה מעצר בית והתייצבות במשטרה פעמיים בכל יום למשך שנה. חיש מהר אחר כך היא חזרה לפעילות במחתרת, ובין השאר הדריכה באימוני נשק, בתיאוריה ובאידיאולוגיה יחידה ובה 12 בנות.
בעת שירותה באצ"ל הכירה חוה את יעקב עמרמי, ובשנת 1942 נישאה לו. יעקב (ז"ל), שכינויו המחתרתי היה "יואל", מונה בימי מנחם בגין לראש ה"דלק" של האצ"ל ולחבר המיפקדה הראשית ("שתקן" ו"איש מעשה" הגדיר אותו מנחם בגין בזיכרונותיו). בחיוך נזכרת חוה בעובדה כי כיוון שיואל דמה בחיצוניותו לבריטי, היה ה"דלק", שעליו הוא עצמו היה מופקד, מעביר מדי פעם אזהרה למיפקדה כי חברת האצ"ל חוה נראית בחברת בריטי חשוד...
חוה הייתה בין מקימי תנועת החרות עם היציאה מן המחתרת, אך הייתה פעילה בה רק זמן קצר.
בנערותה למדה תפרות, ובמשך שנים רבות עבדה במתפרה. אחר כך עבדה בבית הספר להנדסאים ברמת-אביב.
ליעקב עמרמי (ז"ל), שאחר הקמת המדינה היה בעליה של הוצאת הספרים "הדר", ולחוה בן ובת, שני נכדים ושני נינים.
חוה גרה בבית אבות בעיר חולון.